מדובר במכלול של עבירות בעלי אופי כלכלי ופיננסי המבוצעות בעיקר על ידי אנשים בעלי ממון, שברוב המקרים הגיעו לעמדות מפתח בארגון בו הם מועסקים (בין אם מדובר בחברה פרטית, בין אם בחברה ציבורית ובין אם בגוף ממשלתי.
למרות שנהוג לייחס קווים מאפיינים ברורים באשר למבצע העבירה, ההתייחסות לעבירות אלו מתמקדת בדרך כלל בסוג העבירה, מהותה ובאופייה.
בשנים האחרונות, קיימת החמרה בענישה בעבירות צווארון לבן ולכן בכל מקרה של חשד לביצוע עבירות צווארון לבן קיימת חשיבות רבה לקבל ייעוץ וליווי משפטי מעורך דין פלילי מומחה בסוג זה של עבירות.
המחוקק, רשויות האכיפה ורשויות המשפט מתייחסים בחומרה רבה לעבירות צאוורון לבן. נקודת המוצא הינה כי עבריינים מסוג אלה מביאים להשלכות הרסניות על כלכלת המדינה, מוסדותיה ועל הציבור.
יתרה מזאת, עצם העובדה שעבירות צווארון לבן מלוות לרוב במרמה ומורכבות מיוחדת של העבירות, עניין אשר מקשה מאוד לאתר אותן ולהוכיח את התקיימותן הובילה להקשחת עמדות כלפי המבצעים אותן. כך, המחוקק פעל להחמרת הענישה במגוון רחב של עבירות המוגדרות כעבירות צווארון לבן, רשויות האכיפה משקיעות משאבים רבים לאיתור, מעקב וחקירת עברייני צווארון לבן, לרבות הקמת יחידות ייעודיות כגון: היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית, לה”ב 433, ויאחב”ל, ובתי המשפט מטילים עונשים כבדים על מי שמורשע, לרבות תקופות מאסר ממושכות מאחורי סורג ובריח.
דוגמא של ניתנה בבית המשפט לאחרונה הינה בפסק הדין בע"פ 220/17 נוחי דנקנר נ' מדינת ישראל שניתן ביום 29.8.2018 נקבע:
"בנוסף, על כל האמור יש ליתן משקל משמעותי לצורך בהחמרה בענישה של עברייני צווארון לבן. כך, החל ממועד חקיקת חוק ניירות ערך בשנת 1968 ועד לימינו אנו, ניכרת מגמת החמרה עקבית בענישה בגין עבירות פליליות על חוק זה. בתחילת הדרך, עבירת התרמית בניירות ערך הוגדרה כעבירה מסוג "עוון", והסנקציה המרבית שהושתה על מי שהורשע בביצועה עמדה על 3 שנות מאסר או קנס בסך של 20,000 ש"ח (ראו עניין בן זקן, פסקה 14). בשנת 1988 נחקק התיקון לחוק ניירות ערך (תיקון מס' 9), התשמ"ח-1988, בגדרו הועלתה דרגת החומרה המיוחסת לעבירת התרמית, עד כי כיום העונש המרבי בגין הרשעה בעבירה זו עומד על 5 שנות מאסר ובנוסף קנס בסך של עד כ-1.1 מיליון ש"ח או עד כ-5.6 מיליון ש"ח כאשר העבריין הוא תאגיד (ראו סעיף 54(א) רישא לחוק ניירות ערך וסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין)."
לפיכך, קיימת חשיבות קריטית לזמן התגובה במקרה בו עולה חשד לביצוע עבירת צווארון לבן. השילוב בין חוסר הניסיון של החשוד אל מול המקצועיות של רשויות האכיפה והחקירה בכל הקשור לעבירות צווארון לבן עלולות ליצור פעמים פער כוחות לא הוגן לרעת החשוד. לכך יש להוסיף את העובדה כי במרבית המקרים, לחקירה הגלויה תקדם חקירה סמויה.
אם נחשדם בביצוע עבירה מסוג זה, או שעולה חשש כי עבירות מסוג אלו בוצעו בארגון שלכם, חשוב ומומלץ לפנות למשרד עורכי דין פלילי ולו ניסיון בתחום עבירות מסוג צאוורון לבן. מדובר במצבים משפטיים מורכבים, אשר עורך דין צווארון לבן מנוסה וידוע בתחום יוכל להשפיע באופן ניכר על המצב.
משרדנו בעל ניסיון רב בייצוג נאשמים בעבירות צווארון לבן על סוגיו.
