החובות בגין מזונות ילדים מקורה בדין האישי ועל פיו, האב הוא זה שנושא בחובה זו.
במזונות שנקבעים על ידי בית המשפט יש להוכיח את צרכי הילדים, הצרכים תלויי השהות ואלו שאינם תלויי שהות, רמת החיים שבה חיו והיכולות הכלכליות של האב ושל האם מכול המקורות, את ההכנסות, זמני השהות וגיל הילדים (ככל שחלוקת הזמנים שווה יותר כך גם חלוקת המזונות).
תשלום המזונות חל מרגע היוולדו של הילד ועד להגיעו לגיל 21 או לחילופין מועד סיום השירות הצבאי.
לעניין תשלום המזונות, עד גיל 6 יסתכל בית המשפט ויבחין בין צרכים הכרחיים לצרכים מדין צדקה. קיימת הבחנה בין מזונות הכרחיים, אשר נועדו לספק את הצרכים הבסיסיים ביותר של הילדים, כגון מדור, ביגוד, חינוך וכו' לבין מזונות מדין צדקה, כגון דמי כיס חוגים, המוגדרים כצרכים שהינם מותרות ואינם הכרחיים לקיום היומיומי של הילד. בהתאם לכך, החובה לספק את המזונות ההכרחיים היא אבסולוטית ולא ניתן לוותר עליה, בעוד שפסיקת מזונות מדין צדקה, תיעשה ביחס לרמת הכנסתו של האב. היות ולכל משפחה מאפיינים הייחודיים לה, רמת חיים ומקורות הכנסה שונים הרי שבהתאם, גם חישוב המזונות משתנה ממשפחה למשפחה.
מעל גיל 6, הלכת בע"מ 919/15 קובעת כי למעשה הפרשנות צריכה להיות אחרת וכי במקרה של ילד מעל גיל 6 וכאשר שני ההורים מקיימים משמורת פיזית משותפת, שני ההורים יחויבו באופן שווה במזונות ילדיהם. חלוקת החיוב הכספי ביניהם, תיקבע על פי יכולותיהם הכלכליות. בנוסף, גם היכולת הכלכלית של שני ההורים יילקחו במבחן חיוב המזונות של הילדים.
משרדנו מתמחה בתחום דיני המשפחה ומזונת ילדים. לאור חידושי הפסיקה והחקיקה בשנים האחרונות כל מקרה נבחן לגופו וחשוב שילווה אתכם עורך דין מקצועי בעל ניסיון בדיני משפחה.
