במסגרת סיום היחסים המשותפים של בני הזוג, עולה השאלה החשובה מכל עם מי מבין ההורים ישהו הילדים וכיצד יחולקו זמני השהות של ההורים עם הילדים, כפי שנהוג היה לכנות "הסדרי ראיה" וכיום "זמני שהות".
ההורים יכולים לערוך הסכם בו יקבעו הם עצמם את המשמורת וכן את נושא הסדרי הראייה וזמני השהות עם הילדים. כאשר בית המשפט או בית הדין הרבני בוחן את ההסכם על מנת לאשרו ולתת לו תוקף של פסק דין, וזאת יעשה כל עוד ההסכם תואם את טובת הילד או הילדים. מומלץ כי ההסכם ייערך על ידי עורך דין מנוסה בתחום דיני המשפחה לצורך ניסוח ועריכת ההסכם.
בהיעדר הסכם והסכמות בין ההורים, בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני יכריעו בעניין המשמורת, באמצעות פסק דין.
חשוב מאוד שההורה המשמורן ידע לטפל היטב בילדים, מבחינת סיפוק צרכיהם הפיזיים, וכן, שידאג לשימור הקשר בין הילדים לבין ההורה האחר, וימנע מסרבנות קשר.
אנו נמצאים כעת בתקופה בה מתהווים שינויים מרחיקי לכת בכל הנוגע למשמורת הילדים ולפרשנות שניתנת למונח "עקרון טובת הילד".
הפסיקה בישראל מעמידה את עקרון טובת הילד כעקרון מנחה ואף מכריע בסוגיות כדוגמת משמורת והסדרי ראיה.